קיבוץ חצרים
חסר רכיב

מבט מעודד - יומן הקורונה 22.4.20

23/04/2020

מבט מעודד - יומן הקורונה 22.4.20

עודד פלוט, מנהל הקהילה

הגוף והנפש

שינוי המגמה בעקומות שמראים לנו מדי ערב בחדשות, מביא איתו שינוי בהתנהלות – הן ברמת המדינה והן בחצרים. הצעדים השונים המתבצעים בעת הזו מלווים גם בעדכון של התפיסה, בעיקר בנוגע לגיל השלישי. בנוסף להקפדה על שמירת הבריאות הפיזית, נוספת גם תשומת לב לשמירה על הבריאות הנפשית. מכאן, למשל, באה ההחלטה שקבלנו לפתוח קבוצות התעמלות מצומצמות לאוכלוסייה המבוגרת, ובכך ליזום יציאה מהבית ונקודות מפגש מבוקרות. חברים ותיקים יקרים, רק תהיו לנו בריאים (גופנית ונפשית).

הישרדות הורית

הצורך בחיפוש איזונים חדשים נמצא גם בצד השני של הסקאלה הגילאית - בתחום החינוך. גם כאן אנו נדרשים לייצר מענים חדשים. בשבוע האחרון התחלנו בגיבוש  פתרונות המבוססים על לא מעט יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, ביניהם: הפעלה חלקית ומוגבלת של מערכות, רכישה מרוכזת של מחשבים, הקמת מרכזי למידה ועוד. המטרה: להקל ככל הניתן על הילדים ובעיקר על ההורים, שמתקשים לבצע את השילוב המורכב בין המשך העבודה, תחזוקת הבית והמשפחה, והליווי הלימודי הנדרש בעת הזו. לא נוכל לתת מענים מלאים שיפתרו את כל הבעיות. אבל אנו פועלים על מנת לאפשר ולהקל ככל הניתן.   

הזדמנות תעסוקתית

כתבתי בעבר שאני מאמין שבכל מצב קשה תמונות גם הזדמנויות. זה נכון גם לגבי הנושא הבא: בעקבות הקורונה, כמה עשרות מחברי חצרים הפסיקו את עבודתם – אם באופן זמני ואם באופן קבוע. ברמת הפרט, זהו מצב לא פשוט, כשיש חוסר ודאות לגבי ההשתלבות בעבודה קבועה בהמשך, בעיקר במצב העגום של השוק התעסוקה במדינה. במקביל, זהו גם מצב מורכב לקהילה, שמתקשה להציע מענים תעסוקתיים לכולם ועומדת אל מול פגיעה משמעותית בהכנסותיה. בצד הקושי, הסיטואציה המורכבת הזו מביאה איתה גם הזדמנויות. יש משרות בתוך המערכת שעד כה לא נמצאו חברים שיאיישו אותן. יתכן שהמצב שנוצר יפתח אפשרויות שיבוץ שלא היו עד כה.

עתיד וירטואלי

התייחסנו רבות, גם בטור הזה, לאירוע הוירטואלי-קהילתי המוצלח בליל הסדר. אחרי החגיגה העליזה, עמדה למבחן היכולת לציין באופן וירטואלי גם אירוע כמו יום השואה. צפיתי בסרט שהוכן מבעוד מועד ושודר בערב יום השואה. אני חושב שאפשר לומר בפה מלא שגם המבחן הזה עבר בהצלחה. הטקס היה מכובד, מרגש וקהילתי. שוחחתי על כך עם לילך קולומבוס, שהיתה שותפה בהפקת הטקס יחד עם ועדת תרבות, הנעורים וכאן הפקות. אמרנו שיתכן שהשימוש הוירטואלי בחלקים מתאימים ובאופן הנכון, יוכל להשתלב בעשייה התרבותית שלנו גם בהמשך.

מה חוזר?

בואו לא נתבלבל, עדיין לא חוזרים לשגרה, אנחנו רחוקים משם. אבל אנחנו בדרך, שכנראה תהיה ארוכה ודי מפותלת. אחת השאלות העומדות לפתחנו היא אילו חלקים מהשגרה להחזיר להתנהלות שלנו ובאיזה קצב. בגדול, אין לזה תשובות פשוטות, ואני מניח שנצטרך לבחון כל נושא לגופו. עם זאת, אני חושב שהשיקול העיקרי צריך להיות שמירה על איזון נכון שבין ה"חשוב" ל"דחוף". לא תמיד קל למצוא את האיזון הזה, אבל אני מציע לכל אחד מאתנו לבחון על נושא שעל הפרק: אם הוא לא מאד חשוב ולא ממש דחוף – עדיף לחכות איתו לימים יותר שגרתיים.

  

חסר רכיב