קיבוץ חצרים
חסר רכיב

מבט מעודד - יומן הקורונה 7.4.20

07/04/2020

מבט מעודד - יומן הקורונה 7.4.20

עודד פלוט, מנהל הקהילה

 

משפחה שכזאת

ההכנות לחג נכנסות לישורת האחרונה. למרות שרוב התקשורת הפנימית היא אלקטרונית, ואולי דווקא בשל כך – יש תחושה שמשהו מיוחד הולך לקרות בחצרים בליל הסדר. זו לא רק המציאות ההזויה שמייצרת לנו הקורונה. זהו האתגר הקהילתי שהחלטנו להציב לעצמנו, ואנחנו נערכים אליו עם כל עוצמת הקהילה וכשרונה. ניתן להסתכל על זה כך: עד היום, המשפחות בחצרים בחרו בין השתתפות בסדר הקהילתי לבין חגיגה בחיק המשפחה. הפעם – זה הולך להיות משולב, גם וגם. למעשה, החג יערך בשני מעגלים משפחתיים: במשפחה הגרעינית ובמשפחת חצרים. שיהיה לכו-לם באמת חג משפחתי שמח.

 

סוד היין

בימים האחרונים יצא לי להשתתף בכמה פגישות וירטואליות, שהסתיימו בהרמת כוסית. כלומר, מרכז הישיבה מבקש מכולם להרים כוסית שהיינו אמורים להכין מבעוד מועד. כולם מרימים את הכוסית אל מול המצלמה, היו"ר הנכבד נושא ברכה חגיגית, ואז כולם שותים ואומרים חג שמח. דרך זה גיליתי עוד יתרון לישיבות הזום: אם לא מתאים לך יין באמצע היום, אתה יכול לשים בכוס מה שבא לך – אף אחד לא יכול לדעת מה שתית. אבל אם במקרה כן בא לך על יין – אתה יכול לשתות חופשי, כמה שתרצה. אתה הרי לא צריך לנהוג אחרי זה.

 

עד הפרט האחרון

ארנון קולומבוס, הפרויקטור הבלתי נלאה של ליל הסדר, דיווח לנו שלשום כי על פי הרישומים שעשתה תמרה בן אברהם, צפויים להשתתף בליל הסדר בחצרים 999 אנשים. ארנון סקר את המסגרות שבה יחגגו כל אחד מהאנשים האלה. היה משהו מאד מרשים ואפילו מרגש ברמת הדיוק הזו, שמתייחסת לכל אחת מהנפשות בקיבוץ – ולמענה הספציפי שיהיה לה בערב החג. אפשר לשאול לכאן משפט מחג אחר: כל אחד הוא אור קטן. מה כולנו – אתם כבר יודעים.


 

 

לא לחפף בשמירה

אני יודע, זה יכול לבלבל. האביב הפציע, מספר המבודדים אצלנו הצטמצם וצללנו לשגרה שקטה ומתמשכת. אבל אסור לנו להוריד את הדריכות. הקורונה עדיין אורבת לנו במפגשים, על משטחים, במקומות ציבוריים. אנחנו צריכים להמשיך ולשמור על כל ההנחיות ולהקפיד לבצע אותן במלואן – הן למען הבריאות האישית של כל אחד מאתנו, והן למען תפקוד הקהילה. אז אל תוותרו – לא לעצמכם, לא ליקיריכם ולא לסובבים אתכם.

 

תנו כבוד

מגבלות ואיסורים יכולים להרגיז. במיוחד כשמדובר בדברים שאנחנו רגילים לעשות. אבל אין ברירה, המצב מחייב התערבויות בחיי הפרט. ומי שמופקד על קבלת ההחלטות והוצאתן לפועל הם ממלאי התפקידים. גם להם זה לא תמיד נעים, גם הם היו מעדיפים לא להתערב בחיי האנשים. אבל זו אחריותם, והם מבצעים אותה נאמנה. אז אנא מכם - כשממלא תפקיד פונה אליכם בכל-בו, במדרכה או בטלפון, התייחסו אליו בכבוד. תקשיבו, תבינו, תענו בצורה חברית. זה מגיע לו, זה מגיע לקהילה, זה מגיע לכולנו.

 

נעים בתיירות

זה שהרבה דברים טובים קורים בעת הזו על הבמה שלנו – ברור לכולם. החוכמה היא לכוון אליהם את הפנס. הנה דברים שכתבה לי חברה, שבקשה להישאר בעילום שם (אז אני מכבד את זה, למרות שלא קל לי להתאפק). "מגיע לצוות התיירות שלנו פירגון יוצא דופן. הם עושים פה את הבלתי יאמן. זו קבוצה מיוחדת של חברים ועובדים מבחוץ, שבשמחה ובנדיבות לב עושים לנו את היום. למרות הכללים הנוקשים והמגבלות, הם מצליחים לדאוג מדי יום לאוכל לחברי חצרים ולעובדי נטפים. על כך נאמר - ואף על פי כן, נוע תנוע"...

מסמכים מצורפים

יומן הקורונה 7.4.20.pdf
חסר רכיב