גליה שיפרוני

גליה שפרוני

גליה נולדה בדצמבר 1937 בחיפה, לאבא שמעון וסבתא טובה, זוג ציונים שעלו מאירופה בגפם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הכירו בארץ והקימו בית ביחד. גליה נולדה חמש שנים אחרי אחותה עדנה, ונהגה לספר שהשם גליה ניתן לה על שום נמל תל אביב שנחנך באותם ימים. בבית הספר התיכון הריאלי, גליה פגשה את צביקה ובכיתה י"א, כשהיו במחנה עבודה במסגרת הגדנ"ע במושב מסלול שבנגב, ניצתה האהבה ומאז כמעט ולא נפרדו.

גליה וצביקה הגיעו במסגרת הנח"ל לחצרים, עם גרעין 'חרמש' של הצופים בחיפה ונקלעו די מהר לעיצומו של משבר המלח וכבר  נדרשו להיות שותפים בהחלטה שקבעה את גורלה של חצרים לעתיד.

הם נישאו והפכו את המקום לביתם. נולדו להם ארבעה ילדים: עפר, עינת ,אילת וחמוטל אליהם הצטרפה חנה'לה כשהיתה בכיתה ג'.

חייה של גליה שזורים במעגלי החיים השונים של הקהילה בחצרים, בהתפתחותה, בהצלחותיה ובעיצוב דרכה.  בשנים הראשונות של ראשית ההתאוששות ממשבר המלח, עבדה גליה במסירות בלול כשותפה לצוות, שזכה בפרס קפלן, המשיכה שנים רבות בהנהלת חשבונות עם אייבי ז"ל ומאוחר יותר, עברה לנטפים. לאורך כל השנים היתה פעילה ומעורבת בתחומי החברה, החינוך והכלכלה.  עם המעבר לגמלאות הצטרפה גליה לצוות העובדים ב”קלטה" ושם נשמרה לה עמדה של מומחית למאפים ובעיקר לשטרודל של נירה'לה. 

גליה ידעה להיאבק על דעותיה גם אם לא היו מקובלות לעיתים. לימים הוצע לה לשרת כמזכירת הקבוץ אך היא סרבה לקבל את החלטת האסיפה להטיל עליה את התפקיד. זאת היתה דרכה, להיות שותפה במגבלות שהציבה לעצמה.

גליה היתה אדם מאוד סקרן אוהב אנשים ודעת. היא אהבה מאוד לצאת לטיולים, ללמוד , לראות ולגלות עולמות חדשים. גליה האמינה מאוד ברעיון הקיבוצי וקבלה באהבה את המשמעויות של החיים לאורו. גליה היתה מאוד חרדה לדרך בה מטפל הקבוץ בשכבת הגיל המבוגר ועסקה בכך רבות.

המשפחה היתה מרכז חייה ועשתה ביחד עם צביקה כל מה שיכלה על מנת לחבר, לאחד וליצור חוויות משותפות. תמיד בשקט ובצנעה מאחורי הקלעים מושכת בחוטים סמויים.
כשהגיעו הנכדים ואחר כך הנינים לא היתה מאושרת ממנה והם החזירו לה באהבה רבה.
גליה זכתה לעשות שנים רבות דברים שאהבה, מוקפת במשפחה וחברים שהיו כל עולמה.

גליה נפטרה ביום רביעי כ"ט בטבת תשפ"ה, 29.1.2025.

יהא זכרה ברוך