ברכה לב

ברכה נולדה ב- 4לפברואר 1943 בבאונוס איירס, ארגנטינה. הוריה הגיעו לארגנטינה מפולין ומאוקראינה. אביה עסק במסחר ואמה היתה תופרת. לברכה אח המבוגר ממנה. בבית דיברו בעיקר אידיש. אורח החיים בבית היה מאד חסכני, ומה שהיה אפשרי, נעשה על ידי המשפחה. לאביה היו ידי זהב, תכונה אותה כנראה ירשה ממנו.

ברכה למדה בבית ספר יסודי רגיל ורק זמן קצר בבית ספר יהודי. בגיל 15 הפסיקה ללמוד ויצאה לעבוד, כדי לסייע למשפחתה. היא עבדה בבית הכנסת הגדול כשש שנים, עד שיצאה להכשרה במסגרת תנועת 'הבונים'.

ברכה הגיעה לחצרים עם הגרעין הארגנטינאי הראשון בשנת 1964.

אביה של ברכה נפטר מספר שבועות אחרי שעזבה את ארגנטינה והיא הרגישה כל חייה שהיא אחראית למותו, כי הוריה לא השלימו עם עלייתה לארץ. אמה של ברכה, לייקה, עלתה לארץ ב-1967 ובאה לגור בחצרים. היא עבדה במחסן בגדים, בתיקונים. היא נפטרה בשנת 1983.

אחרי מספר חדשים בחצרים עברה הקבוצה להכשרה ברמת יוחנן. שם כולם למדו עברית ועבדו. ברכה עבדה במתפרה, וחברי רמת יוחנן ניסו לשכנע אותה להישאר בקיבוצם, אבל היא חזרה לחצרים, לעבודה בלול, זמן מה במטבח ואפילו בברייר. אחרי שעברה קורס מזכירות, עבדה ברכה במזכירות הטכנית, וב"אשל הנשיא" עבדה במחשוב בחינות וציונים. תקופת מה עבדה בנטפים בבקרת אייכות, כשהנושא היה בחיתוליו.

ברכה יצאה ללימודי אדריכלות במכללה הטכנולוגית בבאר שבע וסיימה כהנדסאית אדריכלות. פרויקט הגמר שלה היה תכנון מרכז רפואי בקיבוץ.

שנים רבות עבדה בברכה בבית הספר "נווה במדבר". עסקה בהדפסות, בגרפיקה, הכינה כרזות, אביזרים ומשחקים, אותם תכננה ויצרה. במשך השנים הכינה ברכה חוברות וספרים מהם הקיבוץ נהנה עד היום:

ספרי הבישול: 'עוגה עוגה', 'ספר הריבות', 'ניחוחות מהבית'; הכינה את ספר הטלפונים של הקיבוץ, חוברות לגיל הרך, פירסומים של נטפים בספרדית; היא עיצבה את הלוגו של 'קלטה', את חוברת קבלות השבת, ועוד ועוד.

בעקבות התאונה ומותה של תרצה רבינוביץ, עברה ברכה תקופה קשה ביותר ובסוף הגיעה לציור. תחילה למדה עם קצ'ו מונסטירסקי ואחר כך המשיכה בסדנה בבאר שבע. ציוריה התאפיינו בצבעים בהירים ושמחים, עסקו בטבע ובילדים.

לפני כשלושה חדשים התגלתה מחלתה.

ברכה נפטרה ב-19 בספטמבר, 2022, כ"ג אלול, תשפ"ב.

יהי זכרה ברוך