אהרון ידלין
אהרן ידלין
אהרן ידלין נולד
ב-17.4.1926 בבן שמן, וגדל ברחובות ובחיפה. בוגר בית הספר הריאלי בחיפה. אהרן היה
פעיל בתנועת הצופים, ושימש כרכז ארצי של התנועה. בכיתה י"א עזב את הלימודים
לשנה, ויצא לשנת שירות בקיבוץ גניגר, אותה הגדיר "שנת הכנה להגשמה
וחלוציות".
אמונתו העמוקה בזכות העם היהודי למדינה, התעמקותו ברעיון הסוציאליסטי, הַמְּקַדֵּשׁ ערכי שוויון, שיתוף והאחווה, הובילו אותו לחלוציות והגשמה. במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב הוביל את העלייה לנאחביר - קיבוץ בארי ב-1946. מאורע אותו ציין כאחד המשמעותיים בחייו.
ב-1950 אהרן התחתן עם
אהבת נעוריו, חניכתו בצופים, עדה לבית הכהן.
על רקע המחלוקת בקיבוץ
המאוחד, בה צידד אהרן בעמדה הממלכתית של דוד בן גוריון, עבר לקיבוץ חצרים בנגב. אהרן היה חבר חצרים 72 שנה. אהרן כיהן שבע
פעמים כמזכיר הקיבוץ. פעם אחר פעם התבקש לצאת לשליחות ציבורית לתפקידים בתנועה
הקיבוצית ובהסתדרות. הוא היה ממקימי מכללת
בית ברל, לימד שם סוציולוגיה, והיה מנהלה בפועל בשנים 1955–1957.
בשנת 1959, בהיותו בן
33, נבחר למקום ה-32 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית, אך באצילות פינה מקומו לחבר
וותיק ממנו והוצב במקום ה 48. מפלגתו, מפא"י, זכתה ל 47 מנדטים. חצי שנה לאחר
הבחירות התפטר אהרון בקר מהכנסת ואהרן ידלין נכנס לכנסת במקומו. בעשרים השנים
הבאות שירת אהרן בכנסת ישראל.
במאי 1964 נתמנה אהרן
לסגן שר החינוך, וכיהן בתפקיד שמונה שנים, תחת השרים זלמן ארן ויגאל אלון. בתפקידו
זה קידם משמעותית את החינוך הבלתי-פורמלי ואת תחום הספורט במדינת ישראל. בנוסף,
טיפח את האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך, במטרה לקדם את צוותי ההוראה.
ביוני 1972 נבחר פה אחד
למזכ"ל מפלגת העבודה.
עם כינון ממשלת רבין
הראשונה, נבחר אהרן לשר החינוך. על אף המשבר הכלכלי של ישראל לאחר מלחמת יום
כיפור והעדיפות לשיקום צה"ל, ידע לשכנע בחשיבות החינוך. לרשות המשרד הועמדו
תקציבים נרחבים שאפשרו רפורמות שקידמו באופן משמעותי את החינוך במדינת ישראל.
לדבריו, "שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים גיבשתי תקציב חינוך דיפרנציאלי שבו הוסטו
משאבים רבים לעיירות הפיתוח. השארתי אחרי מערכת עם מפעל הזנה ממלכתי, תמכנו
בתנועות הנוער וייסדנו יום לימודים ארוך".
לאחר המהפך הפוליטי
ב-1977, שימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. באמצע 1978 ביקשו בקיבוץ חצרים מאהרן לשוב לעבודה מלאה במשק, לאור הזמן הרב בו היה
בפעילות ציבורית, והוא שב הביתה בשמחה.
אהרן, שחזר ללמד כמורה
מן השורה, נקרא שוב ושוב לתפקידים ציבוריים רבים. הוא היה מזכיר התנועה הקיבוצית
המאוחדת, במסגרתו טיפול בהסדר הקיבוצים; יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית,
יו"ר מוסד 'ביאליק', יו"ר 'יד טבנקין', יו"ר 'בית יציב', סגן
יושב-ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר- שבע, יו"ר חבר הנאמנים
של 'קרן ראש הממשלה ליוצרים', ועוד גופים ציבוריים רבים ונוספים, בדגש על חינוך,
תרבות ונגב. אהרן היה ממקימי תיאטרון באר-שבע ותזמורת באר-שבע.
אהרן השאיר אחריו 3
בנים, 11 נכדות ונכדים, 14 נינות ונינים, שהצעירה בהם נולדה שבוע לפני מותו. אהרן
היה נשוי באהבה לעדה 47 שנה, ולאחר שהלכה לעולמה נישא לעדינה.
אהרן ידלין הוא ממַגְשִׁימיי
החזון של פיתוח הנגב. הוא הגיע לנגב בגיל עשרים, יחד עם קבוצת צעירים, כחלק ממבצע התיישבות
י"א הנקודות, והיה שותף לעשייה חינוכית וההתיישבותית בנגב מאז ועד היום. על פועלו
הרב להפרחת הנגב קיבל את אות יקיר הנגב מספר פעמים, ואת פרס דוד בן גוריון בשנת
2005.
בשנת 2010 הוענק לאהרן
ידלין פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
אהרן נפטר ביון שישי
ט"ו באב תשפ"ב, 12.8.2022.
יהי זכרו ברוך