עשור שישי

 

קיבוץ שיתופי בעידן של שינויים

העשור השישי   1996  -  2005

 

בתשרי תשנ"ו נכנסה חצרים לשנת החמישים לקיומה. בשנת היובל הזו חגגנו לאורך כל השנה, ואזכיר רק חלק מן הארועים: נבחרו המנון ולוגו. נערכו מסיבות  ותערוכות. שבוע של קיבוץ לומד ושבוע אמנות. יום החבר, יום החברה ויום המייסדים. "משחקיבוץ" בחנוכה. ליל סדר ייחודי. צילום כל אוכלוסיית הקיבוץ בתמונת ענק אחת. אלבום חצרים.  לוח שנה  מהודר. והשיא - מופע הסיום בראש השנה תשנ"ז, בהשתתפות חברים וילדים רבים. ב"קפה נעילה", במוצאי יום הכיפורים, הוקרן סרט הוידיאו שהופק לכבוד היובל.

 השתתפנו גם בכל האירועים הכלליים, שהופקו לכבוד יובל אחת עשרה הנקודות, באזור  ובמדינה. 

 

אחרי  בירורים, דיונים ולבטים, הוחלט להפעיל  אצלנו  מבנה  ארגוני חדש כדי לשפר את האפקטיביות, כלומר להגיע לתוצאות חברתיות ועסקיות טובות יותר לאורך זמן. נכנסו לשימוש מונחים חדשים: משאבי אנוש, אשכולות, אגף החברה, אגף עסקי  והנהלה ציבורית. חלק מן הענפים הפכו ל"מרכזי רווח", המזכירות תקרא מעכשיו - הנהלת הקיבוץ. לאט לאט מתרגלים לסדרים החדשים, בודקים, מתקנים ומשפרים.

 

הוקם  צוות למעורבות  חברתית  -  צ.מ.ח.  הוא יוזם, מעודד  ומלווה  את הפעילות ההתנדבותית של הציבור בחברה שמחוצה לנו וקובע את חלוקת תרומותינו. 

בשנת 2004 התקיים "סקר  עמדות לשינויים בקיבוץ". השתתפו בו 90% של החברים. תוצאותיו נמסרו לציבור בראשית שנת 2005, ולפיהן יש הסכמה רחבה בין החברים על  רצונם לחיות בקיבוץ שיתופי. רוב  החברים רוצים שבעוד חמש שנים חצרים יהיה קיבוץ שיתופי, בסביבה כפרית, שיש בו ערבות הדדית מלאה, פער כלכלי קטן, והמעודד את חבריו למקסם את יכולתם. 

 

בשנת 1998 הוחלט על " מענק חד פעמי לעת פטירה". פירוש הדבר כי לחבר קיבוץ תהיה  אפשרות להוריש לילדיו, (או לאחרים, אם ירצה בכך) אחרי פטירתו, סכום כסף השווה לדמי העזיבה שהיה מקבל, לו עזב את הקיבוץ באותו הזמן. נקבעה גם אפשרות לקבל חלק מן הכסף, בתנאים מסוימים, בעוד החבר בחיים.  

  

בעשור הזה התחוללו שינויים משמעותיים ביותר במפעל שלנו, "נטפים". הוקם  תאגיד  נטפים המגדיר מחדש ובצורה שונה את שותפותנו עם הקיבוצים מגל  ויפתח. מונחים חדשים נכנסו לחיינו: דירקטוריון, מנכ"ל,  אתר חצרים, מ.מ.ת. (מועצה מלווה תאגיד). ההנהלה  עברה לתל אביב. השינוי  הגדול ביותר הורגש  ביחסי העבודה באתר שלנו. לקראת סוף העשור  הוחלף המ.מ.ת. ב"צוות השבעה", שאחראי מעתה על היחסים בין חצרים לתאגיד. באוגוסט 2005  הוחלט לקבל שותף רביעי לנטפים - קרן טנא - מרקסטון.  ברווחיות של נטפים היו עליות וירידות ואנחנו מקווים לטוב.

זכינו לנחת רוח מיוחדת כאשר בשנת החמישים למדינת ישראל הכתירה הטלוויזיה הממלכתית את הטפטפת של נטפים בתואר: "המצאת  היובל".       

 

גדל ענף עובדי החוץ.

הוקמו יזמויות  שונות.

הכל-בו הורחב והוא משרת את הציבור 7 ימים בשבוע.

 

בית הספר היסודי התרחב, מעתה הוא "בית ספר לערכי קהילה, אומנות וטבע."  הוא קולט ילדים רבים מן הסביבה – באר שבע והבסיס השכן. לומדים בו כ-300 תלמידים בכיתות א' עד ו'. תלמידי כיתות ז' - ח' עברו לפני שנים מעטות ללמוד ב"אשל הנשיא",  בחטיבת הביניים.

 

ספריית הקיבוץ זכתה סוף סוף  לאיחוד במשכן ראוי. באותו מבנה, הפעוטון הכחול  לשעבר, נמצאת  גם "ארץ הסיפורים" של הגיל הרך וסמוך לו הוקם בית אלעד, שהוא מרכז תרבות ומסורת וגם בית כנסת לעת מצוא.

ביזמת הדור הצעיר הוקם פאב  "המסגריה", שמשרת אותו ומארח גם צעירים  שאינם תושבי המקום, תמורת תשלום ומתנהל  כיזמות עסקית לכל דבר. 

בלול ישן, שגמר את תפקידו הוקם מועדון "יין  בלול ", לבני שלושים +.

המועדון לחבר  ישופץ השנה בצורה יסודית.

 

הנוף שסביבנו זכה בעשור הזה  לתוספת אומנותית  חשובה  - "דרך הפסלים". לאורך דרך שמקיפה את חצרים  מדרום ומערב, הוצבו כשלושים פסלים, יצירות של אומנים ישראליים רבים, שבחרו להשתתף במיזם. הפסלים משתלבים בנוף הנגב ומקשטים אותו.

 

במסגרת פעילות של  שימור אתרים  נתלו שלטים על מבנים היסטוריים אחדים,  המספרים  את תולדותיהם: בית הביטחון, המקלחת המשותפת, בית הבאר, והלול.  בשכונת הנח"ל  נקבע שלט לזכר מחנה הנח"ל שהיה במקום לפני כן.

ליד הגדר הצפונית  של  הישוב  שוחזרה  עמדת שדה מספר 3, ששרדה מימי מלחמת  העצמאות. לידה הוצבו שלטים המספרים על חצרים באותה מלחמה, וכן סודרה פינת גן קטנה - כמה פרגולות, מטפסים צבעוניים, ספסלים  ומתקן למי שתייה.       

 

ענף התיירות  עושה את צעדיו הראשונים, כשמסלול הביקור בחצרים כולל את נטפים, דרך הפסלים, אומנים בלול, ייצור שמן  החוחובה, אתרים היסטוריים והכרות עם קיבוץ  ואורח חייו.

 

הבנייה למגורים התקדמה בצעדי ענק. בעשור הזה נבנו 54 דירות חדשות, ששטח כל אחת מהן 90 מ"ר, ושופצו כ-100 דירות קיימות. בציוד של הדירות  חל  שיפור  ניכר. מקררים גדולים, מדיחי  כלים ואביזרים  חדישים  רבים. 

 

בשנת 1997 נערך "מבצע פלאפונים" ומכשיר זה קנה לו מקום של כבוד בקהילתנו. כך גם המחשבים, שירותי האינטרנט והדואר האלקטרוני. המודרניזציה  המערבית  לא פסחה עלינו. החברים  נכנסו למאה  ה-21, מצוידים  כראוי.  רמת החיים שלנו  השתפרה מאוד.

 

בשנת  2002  שונתה הכניסה לקיבוץ. חודש תוואי  הכביש, נסללו מדרכות, נקבעו מגרשי חנייה  רחבים. לפני בית המנהלה סודרו כיכר, חנייה לאופניים, תחנת אוטובוסים וגם נוי - דשא, עצים ופרחים. נבנתה תחנת הסעות גדולה  לילדי בית הספר. בשנת 2005  שופר שער הכניסה לחצרים. נתיבים נפרדים לנכנסים וליוצאים, ביתן מצויד באמצעי בקרה, וכיכר להסדרת התנועה במקום.

 

בשנת  2003  הושלמה  והוגשה  תכנית בנין אב  - חצרים  לשנת  2020.

 

אוכלוסיית  חצרים  מונה  בסוף שנת 2005,  940 נפש.  בהם  430 חברים, 265 ילדים,  ו-245 אחרים, (הורים, נקלטים, בנים שאינם חברים, תלמידי  אולפן וזמניים אחרים).


 

 

תאריכון  1996  -  2005

 

פרטים

תאריך

חוגגים חמישים שנה לחצרים.

 1996 - 1995

פתיחת בית הספר לערכי קהילה, אמנות וטבע, שקולט גם תלמידים מן הסביבה.

ספטמבר   1996

מבצע פלאפונים  לחברים.

         1997

מחשבים פרטיים. שירות תיקונים מקומי.

        1997

התקשרות ל"בני שמעון" כספקי אינטרנט לחברים.

        1998

הטפטפת של נטפים נבחרת להמצאת היובל של המדינה. טלוויזיה, ערוץ 1.

מאי  1998

אסיפת החברים מחליטה על "מענק חד פעמי לעת פטירה", לחברים.

אוגוסט 1998

שימור אתרים – שיחזור עמדת שדה מס. 3.

ספטמבר  1998

הוקם צ.מ.ח. – צוות למעורבות חברתית.

    1999

שותפות נטפים – חצרים, מגל, יפתח - הופכת לתאגיד.

ינואר  1999

נפתח  מועדון "יין בלול",  לבני  30+.

אוקטובר  1999

נפתח מועדון הצעירים – "המסגרייה".

אוקטובר  2000

נחנכה דרך הפסלים -  פרויקט אומנותי-סביבתי-נופי, מסביב לחצרים.

נובמבר  2001

הופעל המבנה הארגוני החדש של מוסדות הקיבוץ.

ינואר   2002

הושלמה  והוגשה  תכנית אב לחצרים, לשנת  2020.

        2003

נחנך "בית – אלעד", מרכז תרבות ומסורת ובית כנסת לעת מצוא.

אוגוסט  2003

נחנך  בניין  הספרייה  החדש.

אפריל  2004

התקיים "סקר עמדות" החברים. חצרים  - קיבוץ שיתופי מובהק.

מרץ    2005

התקבלה החלטה לקבל שותף נוסף לנטפים -  קרן טנא – מרקסטון.

אוגוסט  2005

 


הבנייה  בחצרים  1996  -  2005

 

המבנה

גמר  בנייה

הערות

שכונת הנח"ל, 8 בתים

1998

16 דירות.

שכונת חורשת הילד, 3 בתים

1998

6 דירות.

שכונת השער א', 4 בתים

1998

8 דירות.

תחנת הסעות לילדי בית הספר

2002

 

הכניסה לקיבוץ- כביש, חנייה, מדרכות, כיכר, תחנת אגד

2002

 

שכונת השער ב', 12 בתים

2003

24 דירות.

בית אלעד

2004

 

ספרייה  וחדר עיון

2004

במבנה של הפעוטון הכחול, שהורחב ושופץ.

שער הכניסה – ביתן, כיכר  ועוד

2005

 

 

 

חמישים שנה לחצרים

 

ברכת אייבי רון  בפתיחת מסיבת  חג היובל, בראש השנה תשנ"ז, 1996.

 

ערב טוב ושנה טובה לחברי קיבוץ חצרים, לבנינו, לנכדינו, להורינו ולשאר תושבינו.

ברוכים כל בני המשפחה והאורחים האחרים, שבאו להשתתף בשמחתנו.

שנה טובה לכולם.

 

ניתנה לי הזכות (ואני נרגש ממנה הפעם) לבטא תמצית של חלום בהתגשמו, להזכיר לרגע, בקול גדול, את הידוע לכולנו:

באנו למדבר, מעטים, נחושים ונבוכים, ופגשנו ארץ בה השמש קודחת, הרוחות סוערות, האדמה מלֵחה, ארץ ללא מטר וללא צל.

ונגד כל הסיכויים: השמש נסוגה אחור, הרוחות שקטו, האדמה המלוחה נשטפה, מים זרמו בצינורות ובטפטפות ועצים שצמחו ושגשגו מצלים על סביבותיהם.

היצירה הזאת היא פרי עבודה קשה ומסורה של המון חברים, תולדה של הרבה מאמצים, מאות יוזמות, רעיונות ופעילויות שקצר המצע מלתארן.

בכל זאת, איני יכול שלא להזכיר, בשנת ה-50, שלושה מחברינו שהיו כאן ביום יסוד הישוב, שאינם כאן אתנו היום ושהשאירו את חותמם על דמותו של המקום.

צביקי – שהניח את יסודות התרבות והחג בחצרים, וטביעת אצבעותיו מורגשת עד היום. לצד תרומתו הרבה לחיי המשק והחברה, כולל צעדיו הראשונים של מפעל נטפים.

יחזקאל – המעצב והבונה של הישוב הפיזי, לצד השפעתו הרוחנית בתוקף דוגמתו האישית. שילוב מיוחד במינו, של צניעות ותבונה.

וגידי – החבר הטוב, בעל החיוך המלבב, איש התרבות והחברה ששיריו, פזמוניו וחידודיו ליוו את חיינו – שמחותינו ויגוננו, בביטוי אותנטי.

ורבים רבים אחרים, שלא זכו ליום זה, חסרים לנו בנוף, לאחר שֶמִלְאוּ לִבּנו בעצב, באהבה ובגעגועים.

בזכותם ובזכות קבוצת חברים נהדרת החיה עִמנו, הוקמה במשך יובל שנים פינת חמד ירוקה, ממש גן פורח. ישוב קיבוצי של כ-900 נפשות, מהם כ-350 חברים, למעלה מ-140 בנים במסלול, עשרות מועמדים, הורים, אולפן, בית ראשון במולדת ועוד.

קיבוץ שחי מיגיע כפיו, צומח ונבנה במהירות.

 

מה הם קווי ההיכר האופייניים לישוב  הקיבוצי הזה? מה סוד כוחו והצלחתו?

 

ü      "היחד", ה"יצירה המשותפת" הם הלוז המייחד אותנו, התחושה שביחד אפשר להתגבר על כל קושי ולהרים כל משימה.

ü      שוויון ערך של חברים – רמת חיים שוויונית, שיש לשמֹר עליה מכל משמר, אין אצלנו עשירים ועניים!

ü      אנו מקפידים על רמת חיים מתואמת ליכולתנו – בין הצריכה וההשקעה הצרכנית לבין רמת הכנסה הנקיה של הקיבוץ (בלשוננו קוראים לכך ה"מודל"), רגישות לצרכים מיוחדים של הפרט, במסגרת האפשרויות של כל אדם – עולם ומלואו.

ü      הוקם מפעל תעשיתי - נטפים  - השתלב בחיינו, כחלק אורגני של הקיבוץ.

ü      מאמץ לשמירה מרבית על עבודה עצמית, חרף ההתרחבות והגודל. ומכאן: פילוס דרכים מקוריות וקשות של שותפות ועבודה עם קיבוצים אחרים.

ü      תמיד תמיד: נאמנות לחוקי מוסר, חברה ומדינה. אף פעם לא: ניצול הקולקטיב, או חברת העסקים כאמצעי להפרת ערכי מוסר וחוקי מדינה.

ü      חרף העושר ועליית רמת החיים נשמרת, לאורך השנים, תחושת החובה והאחריות לצורכי  הארץ והמדינה בה  חיים: ישוב  המדבר  והפרחתו, קליטת עליה ושילובה, חברת נוער, קדמה, תנועה, אולפן, והיום: קליטת עולי אתיופיה בבית-הספר שלנו. הדרכים משתנות עם התקופה, אך תמיד קיימים יעדים נוספים מעבר לרווחתנו.

 

אלה קווי ההיכר, ובהם גם סוד כוחנו. חוסנה של חברה, כל חברה, נבחנת בראש ובראשונה בנאמנותה לערכיה.

עד כה, נראה לי, עמדנו במבחן הזה בכבוד.

הלואי ויכולתי לסיים כאן את דברי, ומי יתן ויכולנו לנוח על זרי הדפנה. מי שאומר ש-50 השנים הראשונות היו השנים הקשות יותר, אינו יודע מה הוא שח.

 

כקיבוץ – אנו חיים היום בבדידות מזהירה.

התנועה הקיבוצית במשבר חריף, שלא היה דוגמתו.

ערכי השותפות מושלכים לאשפתות ככלי אין חפץ בו.

השוויון – מושג שמעורר גיחוך או במקרה הטוב: מושג שאבד עליו הכלח. הדיבור על תפקידי הקיבוץ בחברה הישראלית, נשמע כ"צביעות של טרקלינים". החברה הקיבוצית ואורח חייה נחשבת כמרשם בדוק לכשלון כלכלי.

הדוגמא של חצרים, שחבריה בעשר אצבעות, במוחם הקודח ובדמיונם הפורה, הקימו אימפריה כלכלית גדולה וחזקה, מבלי לוותר על אורח חיים קיבוצי של שותפות ושוויון, נראית כיוצא מהכלל שולי ומרגיז, בבחינת: "אל תבלבל אותי עם עובדות בלתי רלוונטיות".

 

לא נותרה לנו ברירה, אלא לשמור על ייחודנו בעצמנו. אומרים לנו, בעלי נסיון בתנועה הקיבוצית: "חכו לדור השני והשלישי וצפו למעלליו". ואנו, מנסיוננו הקצר, הדור הצעיר משתלב באורחות החיים, ביצירה המשקית והחברתית בצורה נפלאה (אין בעיית מוטיבציה!), ויש לי רק לומר לו:

"חברים צעירים, הבחירה היא שלכם. במשך כל השנים נעשו בחצרים שינויים באורחות החיים ויש מקום לשינויים על-פי טעמיו של הדור. זכרו רק: יש כמה נקודות שהן לִבָּה ונשמתה של היצירה הנפלאה הנמסרת לידיכם, אל תשחקו בהן בגסות, או בחוסר רגישות.

מהנסיון למדתי: זו יצירה שקל להחניק את נשמתה, אך אין דרך כמעט להחיותה מחדש.

הבה ניכנס ל-50 השנה הבאות בדחילו ורחימו.

הקושי העומד בפניכם גדול לא פחות, ואולי יותר.

אנו מאמינים בכשרונכם וביכולתכם, שאו המשא בגאון ובזהירות".

 

ולכולנו אני רוצה לאחל עוד שנים רבות של שגשוג ופריחה, וכמו בהתחלה, כנגד כל הסיכויים, שנמשיך לקיים כאן חברה של טעם, חברות יפה ויצירה יִיחוּדית.

חג שמח לכולם.          

 

 

 

 

 

          תוכנית אב לחצרים לשנת 2020

 

 

תוכנית אב עוסקת בשאלה: איך יראה הקיבוץ בעוד 20 שנה. המשמעות – בכל פעם בשנים הבאות, כשהמתכננים יעסקו בנתח הבא של פיתוח הקיבוץ, המסגרת התיכנונית שלהם תהיה תוכנית האב.

לצורך הכנת תוכנית האב נבחרה ועדה, ונשכרו שירותיה של חברת "א.ב. תכנון".

לאחר שבחנה חלופות שונות – בחרה הועדה בחלופה הבאה:

 

ü      גידול אוכלוסין מתון לכ-350 - 400 בתי אב, או לחילופין: 500 חברים או שווה ערך של 1200 נפש.

ü      דגש על אזורי תעסוקה (תעשיה, מבני משק, יזמות) בתחום הקיבוץ.

ü      הסדרת מערכת תעבורתית שתאפשר גידול היקפי התנועה (רכב לחבר) וכן הסדרת חניות מרכזיות ושכונתיות.

ü      יש לראות את הרפת נודדת דרומה ממקומה הנוכחי, בשלבים, כדי לאפשר את הגדלתה ולבנות בשטחים הקרובים למרכז הקיבוץ. לוח הזמנים יקבע ע"י שני פרמטרים כדלהלן:

1.     מועד בו יהיה הכרחי וכדאי מצד הענף להעתיק את מכון החליבה ממקומו.

2.     לחץ מכיוון הצרכים לבניית מגורים בסמוך לאתר.

 

החלופה הסופית כוללת:

ü      מבנה חברתי של קיבוץ שיתופי.

ü      פיתוח תעסוקה מירבי לרבות אזורי יזמות כלכליים בכניסה לקיבוץ המופנים לקהל יעד חיצוני.

ü      אוכלוסייה של 350 – 400 בתי אב על שטח תקני של 800 מ"ר ברוטו עבור כל יחידת דיור.

ü      תחבורה ברמה של ישוב קהילתי.

ü      עתודות קרקע ל"שכונת בנים" כאופציה.

ü      בית ספר בחצרים.

ü      שטחי ספורט ושטחים פתוחים.

 

 

(מתוך המצגת שהוכנה לקראת הדיון באסיפה על תוכנית האב.

הדיון באסיפה התקיים ביום 1 בנובמבר 2003.

התוכנית אושרה בהצבעה בקלפי ב-16 בנובמבר באותה שנה.)