צבי (ארנסטו) גרסמן

ארנסטו נולד בארגנטינה, בעירה קטנה שמה, Cruz del Eje 

ב- 5/5/1946 . 

הוריו היו מהגרים שהגיעו ממזרח אירופה בהתחלת המאה ה-20.

ארנסטו היה הבן הצעיר מבין שלושה ילדים. אחותו בטי, המבוגרת ממנו בשתיים עשרה שנה

ושאול, המבוגר ממנו בשש שנים. 

כאשר ארנסטו היה בן שמונה , המשפחה עברה לעיר הגדולה , רוסריו. שם הוא למד ביסודי, בתיכון ובאוניברסיטה, וקיבל תואר בראיית חשבונות.

ב- 1966 הכרנו בתנועת חטיבת הבונים ( הבונים דרור של היום ).

ארנסטו היה פעיל רציני. אידיאולוג מלומד  של הציונות הסוציאליסטית.

בתום הלימודים שלנו ואחרי חמש שנות חברות, החלטנו להתחתן .

חודשיים אחרי החתונה עלינו ארצה ב- 31/10/1972 יחד עם קבוצה של חברים והצטרפנו לגרעין של החטיבה שהגיעו זמן קצר לפנינו.

במשך חצי שנה למדנו באולפן בקיבוץ יפעת. שם ארנסטו גילה את אהבתו

לעבודה חקלאית. בסיום האולפן עברנו לגור בחיפה והוא מצא עבודה

בתחום הנהלת החשבונות.

החיידק הסוציאליסט לא עזב אותו ואחרי שנתיים של שיחות ובירורים, החלטנו

לעזוב את העיר. בינתיים הבן הבכור שלנו, רונן, נולד בחיפה וכאשר הוא היה

בן חצי שנה, הצטרפנו לקיבוץ חצרים.

ארנסטו היה מאושר מעבודתו במטע ואחר כך בנוי, לכן החליט לעזוב את המקצוע ולעבור באופן סופי לתחום החקלאות.

ב-1977 נולד ניצן , הבן השני שלנו ובשנת 1984  נולדה ביתנו, ענבל.

אחרי הסבה מקצועית לתכנון מערכות השקיה, ארנסטו התחיל לעבוד בנטפים במחלקת התכנון. שם נשאר במשך כ- 20 שנה.

אהב את העבודה מכל הלב. נטפים עבורו היה הבית השני.

ארנסטו זכה להיות סבא לאורלי במשך שנה וחצי.

כותב רונן: " שובל הנתינה המוחלטת, אבא הקדיש למשפחה. בכל שעה, בכל מקום,

תמיד הוא דאג להיות התומך, הנושא בנטל ולעולם לא הנטל. איש סגור, עשה הכל

בצנעה מאחורי הקלעים".

ממשיך לכתוב רונן: "כנער בארגנטינה הרודנית של שנות השישים, התגבשה אצלו

הכרה יסודית שליוותה אותו כל חייו: זכותו של אדם לעצב את חייו בכבוד,

לפי השקפתו ואמונותיו"

נפטר ב- 12/6/2015  בגיל 69

                                               יהי זכרו ברוך!                                                           

                                                                                       כתבה: אשתו נילדה