קיבוץ חצרים
חסר רכיב

קיבוץ חצרים

שנות ההקמה
בשלהי שנת תש"ו (1946) התאחדה קבוצת הצופים, אשר קבלה הכשרתה בדגניה א' ובאפיקים, עם קבוצת נוער עולה מ"ילדי טהרן". שתי הקבוצות שרתו אז כהכשרות מגויסת במסגרת פלוגה ג' של הפלמ"ח.

הקבוצה המאוחדת התכוננה, כמקובל באותם ימים, לייסד פלוגת עבודה באחת המושבות ולחכות בתור למקום התיישבות.

מאורעות אותם ימים – ה"ספר הלבן" על חוק הקרקעות שבו מאבק הישוב היה אז בשיאו, דחקו לנו את הקץ, ובעוד הם עושים הכנות אחרונות ליציאה למושבה, התבשרו המייסדים כי נבחרו להיות אחת מ-י"א הקבוצות שתעלינה להתיישבות במסגרת "מבצע נגב" ו-"11 הנקודות" במוצאי יום כיפור תש"ז, ה-6/10/1946.

חמש חברות צעירות ועשרים וחמישה בחורים היוו את הגרעין החלוץ להתיישבות החדשה. ההתלהבות הייתה גדולה והיא לא דעכה במאומה גם כאשר גלינו לפנות בוקר, כי ביתנו החדש אינו אלא גבעה חשופה בלב מדבר שומם רחב ידיים – רק 'שיטה סלילנית', אחת ויחידה נראתה בשטח מאופק עד אופק.

השנה הראשונה עברה עלינו בעבודות חוץ שונות, שהחשובה שבהן היתה הנחת קו המים (צינור בקוטר שישה אינץ') שנתמשך מאזור גבר-עם - ניר-עם, לאורך הכבישים ודרכי העפר הציבוריים, בואכה חצרים. שנה מיום בואנו למקום הגיעו המים הראשונים ומיד החילונו בהכנת הקרקע להשקייה. מציאותם של מים בפי הצינור שימחה, כמובן, כל לב, אך עתידנו החקלאי עדיין לוט בערפל, שכן עמדו לרשותנו לא יותר משש מאות דונם קרקע בתולה בהם נאחזנו.

ניסיונותינו הראשונים לניצול המים לחקלאות הושמו לאל באבם – החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה עברית בחלק מארץ-ישראל (29/11/47) הביאה לגל התפרעויות של הערבים, אשר אחת מפעולותיהם הראשונות הייתה ניתוק קו הצינורות המוליך מים לישובי הנגב, ושוב נותרנו צמאים למים עד לאחר תום מלחמת העצמאות.
עם זאת, נתברר לנו אז, שעצם שבתנו במקום הזה מילא משימה מדינית חשובה, שכן קבע במפות האו"ם את דבר הצבת הגבול של המדינה העברית סמוך מאוד לבאר-שבע והותיר את כל המרחב דרומה ומערבה לחצרים בתחומי המדינה העברית."


משבר המלח
בעיית הקרקע המלוחה והאכזבה החקלאית, יחד עם הרגשת הבדידות, העמידו את החברים מספר פעמים בפני הספק אם כדאי להמשיך ולשבת במקום הזה דווקא. חברים לא מעטים עזבו את הקיבוץ בשנים קשות אלו והבעיה הלכה והחריפה, עד שבשנת תשי"ט (1959) כמעט עמדנו
בפני הכרעה לעבור מהנקודה ולהתיישב מחדש במקום אחר.

תוך כדי הדיונים הקשים והנוקבים, נתברר לנו שבעיית המלחה איננה של חצרים בלבד, אלא שרבות מקרקעות הנגב, מזרחית ודרומית למקומנו, לוקים באותה צרה. אצלנו נצטבר ניסיון של כעשר שנים של טיפול בבעיה וידענו שאין רבים כחברינו החקלאים, אשר יכלו לתרום
לפתרונה ולהבטחת המשך התיישבות באיזור נרחב זה. הכרה זו והיחלצותם של מוסדות המיישבים לעזרתנו, הביאה להחלטה 
נחושה להשאר כאן ולמצוא את הפתרון הנאות לטיוב הקרקע.

היום יודעים אנו כולנו שהיתה זו החלטה נכונה, שכן במשך השנתיים שלאחריה שטפנו את הקרקעות בהצלחה, התאמנו את העיבודים והגידולים ולשמחתנו החלה האדמה להניב פריה. משקנו הפך למשק שיש בו חקלאות ענפה אשר עובדיה מתפרנסים בכבוד. ליבנו רחב המראה פסיפסי ירק, מרחבים מעובדים, מטעי עצי פרי וקולות טרטור טרקטורים במדבר.

הבונים דרור
התפתחותו המהירה והגדולה של המשק החריפה במיוחד את בעיית כוח האדם. על אף הזרם הרצוף של השלמות מתנועת הצופים בארץ, עז היה רצוננו למזג בתוכנו חברים עולים מחלוצי התפוצות, ומשנת 1955 השלכנו את יהבנו על תנועת "איחוד הבונים" בדרום אמריקה והמתנו לגרעיני עולים משם.
בשנת 1962 יצאו שליחינו הראשונים לארגנטינה ובשנת 1965 החלו להגיע אלינו ראשוני "חטיבה" של התנועה מארץ זו. 

בשנת 1990 נקבע קיבוצנו כמשק יעד לתנועת "הבונים דרור" מברזיל. קבוצות שונות של תנועה זו באות אלינו לתקופה של עבודה במסגרת תכניותיהן החינוכיות בישראל, ובוגרי התנועה המחליטים לעלות לארץ רואים בחצרים את ביתם. היום מהווים החברים שהגיעו אלינו מן היבשת הדרום-אמריקאית כשליש מכלל החברים בקיבוץ. התמזגותם בחברה הישראלית שלמה ומוצלחת ותרומתם לעיצוב דמותה של חצרים מכרעת. הצטרפות העולים 
נמשכת.

נטפים
בשנת 1965, (לאחר משבר המלח), עבר הקיבוץ, כרוב הקיבוצים בארץ, לפיתוח ענף תעשייתי.
הסיבות לכך היו ההבנה בצורך לגוון את מקורות הפרנסה, מגבלת מקורות המים המוקצבים לחקלאות והרצון להיענות לצרכי עבודה של חברים מתבגרים. פיתחנו מפעל לייצור ושיווק מערכות השקייה בטפטוף – הוא מפעל "נטפים".
במפעל זה יוצרה הטפטפת הראשונה בעולם אשר הביאה למהפכה בתחום החקלאות ושיטות ההשקייה בתחילה בארץ ומאוחר יותר בכל מרחבי העולם. המפעל התפתח במהירות רבה, והרבה מעבר למצופה בעת הקמתו. בשלב מוקדם נוצרה שותפות עם הקיבוצים מגל ויפתח.

בתחילת שנת 2000 חברו שלושת השותפים חצרים, מגל ויפתח והקימו תאגיד משותף, "תאגיד נטפים". בהמשך עבר תאגיד זה שינויים שונים בבעלות אך קיבוץ חצרים ממשיך להחזיק בחלק משמעותי מהבעלות בחברת "נטפים" ובקיבוץ פועל מפעל ייצור גדול, אחד מתוך 18 מפעלי ייצור בבעלותה.
נטפים היא חברה גלובאלית המעסיקה כ-4,200 עובדים. מפעלי הייצור של החברה פרושים על גבי 12 מדינות ובבעלותה גם מעל 28 חברות בת ונציגויות ביותר מ-110 מדינות בעולם.


החברה חלוצה ומובילה בעולם בתחום טכנולוגיית ההשקיה בטפטוף. מספקת פתרונות חדשניים להעלאת יבולים תוך חיסכון מרבי במים והפחתת סחף והתכלות הקרקע. נטפים, ממנפת את מוצרי הליבה שלה שהינם בקדמת הטכנולוגיה, בשילוב עם מומחיות אגרונומית וניסיון של למעלה מ- 50 שנות פעילות.

נטפים, מספקת ללקוחותיה בכל העולם ליווי אגרונומי, תמיכה ופתרונות מגוונים למטעים, כרמים, גידולי ביו-אנרגיה, חממות וגינון. מחלקת ההנדסה מציעה ללקוחות החברה תמיכה כוללת, פתרונות מודולאריים, התפורים לצורכי הלקוחות - החל מבדיקות היתכנות ועד הטכנולוגיות המתקדמות ליישום והקמת פרויקטים בכל העולם.

נטפים הינה חברה דינמית ומתפתחת אשר צמחה בחמש השנים האחרונות בלמעלה מ- 15% בממוצע מידי שנה וצפויה להמשיך ולצמוח בקצב דומה גם בשנים הקרובות.
תחומי הפעילות של החברה משיקים למגמות כלל עולמיות של שימור מים וקרקע, חסכון באנרגיה ומקורות אנרגיה חלופיים.

היכנסו לאתר המורשת שלנו שמספר על הדרך המופלאה שעברנו ועל האנשים הגדולים שבנו ועיצבו את נטפים netafimlegacy

חוחובה ישראל
חוחובה ישראל היא החברה המובילה בישראל ובעולם בתחום של יצור, הפקה ושיווק שמן החוחובה.
החברה הוקמה בשנת 1990 בקיבוץ חצרים אשר בנגב. החברה החלה בגידול מטעי החוחובה תוך אימוץ המחקרים, שיטות הגידול וזני החוחובה כפי שפותחו על ידי צוות המדענים מהמכון לחקר הנגב.

בהמשך ועד היום מבוצע תהליך מחקר ופיתוח הזנים על ידי צוות האגרונומים של חוחובה ישראל.
השמן המופק, הוא למעשה שעווה נוזלית זהובה. הפקתו נעשית בכבישה קרה של זרעי הצמח, אשר נבררו בקפדנות במכון מיון לפני הכבישה. התהליך כולו נעשה ללא מגע יד אדם והוא מפיק שמן טהור, טבעי, בעל איכות גבוהה ביותר ומשום כך הוא מהווה מרכיב חשוב בתעשיית הקוסמטיקה היוקרתית.

החברה מיישמת מדיניות של שמירה על איכות הסביבה, תוך שימוש במערכות ובטכנולוגיות חוסכות מים, שימוש במיכון חקלאי חוסך כוח אדם, ואי שימוש בחומרי הדברה במהלך הגידול.
החברה מחויבת לתהליך שיפור מתמיד וייעול מערכות הייצור, כולל הסמכה בתקני ISO9001- 201ו GMP- ISO22716 .

חוחובה ישראל נערכת על מנת לקדם את פני הצריכה העולה של שמן החוחובה וההכרה בו על ידי יצרני הקוסמטיקה כמרכיב פעיל בעל יתרונות הגנה וטיפול בעור, בשיער ובציפורניים.
לשם כך, ניטעו מטעים רבים בסביבת הקיבוץ וברחבי הנגב, ומפעל חדיש למיצוי שמן החוחובה הוקם בשנת 2017 בקיבוץ חצרים והוא מהווה מכפיל כוח חשוב בדרך למימוש החזון של מייסדי הענף.

חזון החברה - "חוחובה ישראל" תשאף למצב את שמן החוחובה כמוצר רלוונטי וקבוע בתעשיית הקוסמטיקה העולמית ולהפוך לגורם המשמעותי והמשפיע בשוק שמן החוחובה בעולם.
אנו מתחייבים לספק חוחובה לכל העולם, בכל מקום בעולם , במקום ובזמן שצריך אותו!

חוחובה דזרט
החל משנת 2015 מייצאת חוחובה ישראל 98% מתוצרתה, דרך חברת "חוחובה דזרט" שהיא למעשה הזרוע השיווקית/מכירתית של חוחובה ישראל וחברת "דזרט אויל" ומשרדיה נמצאים בקיבוץ חצרים.
שמן החוחובה מיוצא לארצות רבות, בהן נמצאות התעשיות הגדולות ביותר בעולם הקוסמטיקה כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת, סין, יפן, ספרד ועוד.


במסגרת חברת חוחובה דזרט פועלת במרץ מחלקת המחקר והפיתוח על פיתוח מוצרים חדשים המבוססים על שעוות החוחובה ומשמשים גם הם כחומר גלם איכותי לתעשיית הקוסמטיקה העולמית. חוחובה דזרט בונה את המסרים השיווקיים, המאפשרים לה להמשיך להביא את בשורת הקוסמטיקה ממרכיבים צמחיים איכותיים לכל העולם ,לגדול ולהוביל את הענף בכל העולם היישר מהנגב הפורח שלנו.


ענפים נוספים במשק
היקף הענפים במשק החקלאי הצטמצם בשנים האחרונות. בקיבוץ קיים ענף בעלי-חיים אחד בלבד: רפת בעלת כ-300 חולבות.
חברי קיבוץ רבים עובדים במקצועם מחוץ לקיבוץ והכנסתם מהווה תרומה משמעותית לכלכלת הקיבוץ.
חברי קיבוץ רבים מפעילים יזמויות כלכליות שונות כגון פנסיון לכלבים, סדנאות אומנים בתחומים שונים, אולפנת מחול ועוד.



קהילת חצרים כיום מגוונת מאד: כ – 480 חברים, ועוד ילדים וצעירים רבים וגם הורי חברים מתגוררים בקיבוץ. חברים רבים הגיעו כבר לגיל בו הם פורשים מעבודתם והקיבוץ דואג לחסכונות מתאימים לקרן פנסיה. כמו כן דואג הקיבוץ להמשך לימודיהם של בני הקיבוץ במערכות ההשכלה הגבוהה ולמענקים לבנים עוזבים.

בקיבוץ מתחנכים כ- 270 ילדים עד גיל צבא ובמקום פועל בית ספר יסודי, "נווה במדבר"
בקיבוץ מתחנכים 270 ילדים עד גיל צבא ובמקום פועל בית ספר יסודי בבעלות המועצה האזורית "בני שמעון", והחל מחטיבת הביניים לומדים ילדי הקיבוץ בבית הספר ההתיישבותי "אשל-הנשיא". משנת 1991 משתייכים ילדינו לתנועת הצופים, שמייסדי חצרים הם מבוגריה...

שיטת הלינה המשותפת שהייתה מקובלת בתנועה הקיבוצית שונתה כבר בשנת 1978 ומאז מתגוררים הילדים בבית הוריהם, אך מתקיימת מערכת חינוך משלימה רחבה ועשירה.
חדר האוכל הגדול והמודרני שלנו זקוק כבר להרחבה; בחצרנו יש מחסן בגדים ומכבסה משוכללת, אולם ספורט נאה, אולם מופעים צנוע, חנות כל-בו לסיפוק צרכי היום-יום, מועדונים לחבר בהם מתקיימים ישיבות ופעילויות תרבותיות, פאב "המסגריה" לצעירים, מועדון "יין בלול" לבילוי חברתי, מרכז סיעודי לחברים הזקוקים למסגרת כזו ומועדון לפעילויות החברים המבוגרים ועוד...

   שיר בנושא מגילת פורים בגרסה חצרימית

בעבר מלאו חברינו תפקידים מרכזיים בתנועה הקיבוצית, בתנועות הנוער ובחברה הישראלית וגם כיום יש מספר חברים הפועלים במסגרת זו. יחד עם קבוצת מחנכים יזמנו והקמנו בשנות השמונים את כפר הנוער החינוכי – "קדמה" – ליד צומת אחים. ארבע קבוצות של חברות נוער של "עליית הנוער" התחנכו בחצרים והיינו קיבוץ אומן לקיבוצים קטורה שבערבה והר-עמשא בהר חברון.

בשנים האחרונות נחלצנו למעורבות חברתית באיזור בו אנו חיים והקמנו צוות למעורבות חברתית (צ.מ.ח.) המעודד חברים רבים הפועלים בהתנדבות במסגרות שונות ומעמיד אמצעים לפעילותם ותרומות ע"פ החלטת הצוות. רבים מבוגרי חברת הנעורים שלנו ממשיכים במסורת רבת השנים ומתנדבים לשנת השירות בטרם יתגייסו לשירותם הצבאי.

ערכי הקיבוץ
"קיבוץ חצרים הוא קיבוץ שיתופי ומשתף, שוויוני וסולידרי. ערכי הליבה של "הקיבוץ השיתופי" בחצרים הם:
  1. בעלות משותפת בנכסים היצרניים, השיכון, מבני הציבור, והתשתיות.
  2. תקציבים שוויוניים בהתייחס לגודל המשפחה ולצרכים המיוחדים והימנעות מכל צורה של שכר ותיגמול דיפרנציאלי.
  3. ערבות הדדית במכלול תחומי החיים ובעיקר ערבות הדדית רחבה, בתחומי החינוך, הבריאות והסיעוד.
  4. התנהלות וניהול משתף, תוך שמירת הרוח וההליכים הדמוקרטיים.
  5. שימור מדיניות עסקית אחראית וארוכת טווח, תוך שמירת רמת חיים בהתאם ליכולת הכלכלית של הקיבוץ.
חובת חבר הקיבוץ לפעול לפרנסתו, להעלאת תרומה מכסימלית לחיי הקהילה ולרווחתה הכלכלית. ובמקביל אחריות הקיבוץ לפיתוח מקורות תעסוקה ופרנסה."

                       השיר "עור ברווז"  בגרסה הקיבוצית שלנו


חצרים על המפה
חצרים שוכנת כ-6 ק"מ מערבית לבאר-שבע, באיזור שחון יחסית, שכמות המשקעים הממוצעת בו מגיעה עד 180 מ"מ בשנה (מרובות באיזור זה שנות הבצורת, בהן אין כמות הגשמים מגיעה אפילו לכדי 100 מ"מ).

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב